לכסות חלק מקוד QR בכוונה נשמע כמו רעיון רע, וזה עובד רק בזכות תיקון שגיאות. בכל קוד QR יש מידע לתיקון. כשמוסיפים לוגו, הכלי מעביר את הקוד מרמה M לרמה H, הגבוהה ביותר, שיכולה לשחזר בערך 30% מהקוד. אזור הלוגו תופס בערך 22% מהרוחב, וכיוון שהוא ריבוע, זה רק בערך 5% מהשטח.
קישור ל־benchmo.com/he/ עם לוגו SVG במרכז חזר בפענוח בדיוק ל־https://benchmo.com/he/. קובץ ה־PNG שלו, 1024 פיקסלים, שקל 31KB, לעומת 26KB לאותו קישור בלי לוגו.
בכמה הקוד מתנפח
המחיר של רמה H הוא יותר ריבועים לאותו תוכן. כך זה יוצא בכלי הזה:
| תוכן | ריבועים לרוחב, בלי לוגו | עם לוגו | אזור הלוגו |
|---|---|---|---|
| קישור קצר, https://benchmo.com/he/ | 25 | 29 | 7 × 7 |
| רשת Wi-Fi בשם “הבית של סבתא” | 33 | 41 | 9 × 9 |
| קישור לביקורת בגוגל | 37 | 49 | 11 × 11 |
| איש קשר עם שם בעברית וטלפון | 45 | 57 | 13 × 13 |
אזור הלוגו כולל שוליים דקים, כך שהלוגו עצמו לא נוגע בריבועים שסביבו. לקוד שיודפס קטן, היינו שמים לוגו רק על קישור קצר. בהדפסה ברוחב 3 ס״מ, כולל השוליים הלבנים, כל ריבוע בקוד של 29 ריבועים יוצא בערך 0.8 מ״מ; בקוד איש הקשר, 57 ריבועים, פחות מחצי מילימטר. לו כדאי לתת יותר מקום.
קובץ הלוגו
אפשר לבחור PNG, JPG, WebP או SVG. לוגו שהוא תמונה מוקטן ל־256 פיקסלים בצד הארוך לפני שהוא נכנס לקוד. זה מספיק ל־PNG של 1024 פיקסלים, אבל ייראה מטושטש אם מדפיסים את ה־SVG כשלט גדול. לוגו ב־SVG נשאר כמו שהוא וחד בכל גודל.
כשיש צבע רקע, הלוגו יושב על ריבוע קטן בצבע הזה. מסמנים “רקע שקוף” ואין ריבוע: הלוגו והקוד יושבים ישירות על מה שמאחוריהם, ולכן המשטח צריך להיות בהיר ונקי.
שלושת הריבועים הגדולים בפינות אף פעם לא מכוסים, כי לפיהם הסורק מוצא את הקוד. הדף נפתח בסגנון “מעוגל”, ו“ריבועים” ו“נקודות” במרחק נגיעה. שאר אפשרויות העיצוב וההורדה זהות ליצירת קוד QR הרגילה.