בטופס כתוב “פורמטים מותרים: JPG, PNG”, והתמונה שלכם נגמרת ב־.webp? הרבה אתרים מגישים תמונות ב־WebP כדי לחסוך בתעבורה, ולכן תמונות ששומרים מהרשת מגיעות לא פעם בפורמט הזה. הרבה טפסי העלאה ובתי דפוס עדיין לא מקבלים אותו.
איך מקבלים JPG
- גוררים את קובצי ה־WebP לתיבה, לוחצים כדי לבחור אותם, או מדביקים תמונה שהעתקתם עם Ctrl+V.
- “המרה ל־” כבר מכוון ל־JPG. ליד כל קובץ מופיע הגודל שלו לפני ואחרי.
- מורידים כל JPG בנפרד, או את כולם ביחד ב־ZIP.
- מעלים את ה־JPG לטופס. אם הוא עדיין חורג ממגבלת הגודל, אפשר לכווץ אותו בכיווץ תמונה או להקטין את המידות בשינוי גודל תמונה.
שמות קבצים בעברית נשמרים, ורק הסיומת מתחלפת.
ה־JPG יוצא קצת יותר גדול
זה מפתיע, אבל זה רגיל. WebP של כוס קפה, 38KB, הפך ל־JPG של 48.3KB (+27%), ותמונה של Hubble Deep Field עלתה מ־135KB ל־145KB (+8%). הדחיסה של WebP יעילה יותר מזו של JPEG, ולכן אותה תמונה צריכה יותר נפח כ־JPG.
ובכל זאת, לטופס JPG עדיף על PNG. אותה כוס קפה ב־PNG יצאה 480KB, פי 10 מה־JPG, ומגבלה של 1MB או 2MB מתמלאת מהר עם תמונות כאלה.
איפה JPG לא מתאים
לוגו וגרפיקה עם רקע שקוף מאבדים אותו: האזורים האלה הופכים ללבנים. בצילומי מסך ובתמונות עם טקסט קטן יכולים להופיע כתמים עדינים סביב האותיות. בשני המקרים עדיף WebP ל־PNG. מ־WebP מונפש מקבלים רק את הפריים הראשון, ופרטי EXIF כמו מצלמה ותאריך לא מועתקים. פרופיל הצבע כן עובר, אם יש ל־WebP כזה.