שמרתם תמונה מאתר עם קליק ימני, וקיבלתם קובץ .webp? הרבה אתרים מגישים WebP כי הוא נטען מהר. דפדפנים וטלפונים עדכניים פותחים אותו, אבל תוכנות עריכה ישנות, חלק מטפסי ההעלאה ולא מעט תוכנות למחשב עדיין מצפות ל־PNG או ל־JPG.
הרקע השקוף שורד את ההמרה?
כן. ב־PNG יש שקיפות מאותו סוג כמו ב־WebP, ולכן פיקסלים שקופים וחצי־שקופים נשארים כאלה: לוגו שהיה גזור באתר נשאר גזור. זו הסיבה העיקרית לבחור ב־PNG ולא ב־JPG. ב־JPG אין שקיפות, והכלי היה ממלא את האזורים האלה בלבן.
בכמה ה־PNG יהיה גדול יותר?
בהרבה, אם ה־WebP הוא תמונה מצולמת. WebP של כוס קפה, 38KB בגודל 600×400, יצא PNG של 480KB, פי 12 בערך. תמונה של Hubble Deep Field בגודל 1000×872 עלתה מ־135KB ל־1.9MB. שני קובצי ה־WebP נשמרו עם איבוד איכות, ו־PNG שומר את התוצאה כמו שהיא, כולל כל הגרעיניות.
בתמונות מצולמות הנפח הזה לא נותן כלום. אותה כוס קפה ב־WebP ל־JPG יצאה 48.3KB. את PNG כדאי לבחור ללוגו, אייקונים, צילומי מסך וכל דבר עם טקסט חד או שקיפות. שם PNG נשאר קטן, ו־JPG היה מטשטש את הקצוות.
ומה עם WebP מונפש?
מקבלים PNG של הפריים הראשון. הכלי לא יוצר PNG מונפש.
יש עוד משהו שלא עובר?
פרטי EXIF כמו מצלמה ותאריך, אם היו ב־WebP. אם היה בו נתון סיבוב, הסיבוב מיושם על הפיקסלים וה־PNG יוצא ישר. שמות קבצים בעברית נשמרים, ורק הסיומת מתחלפת.
צריכים רקע שקוף שלא היה ב־WebP מלכתחילה? בשביל זה יש הסרת רקע.